24.12.14

חודש ללא איפור (פוסט אישי)

ישנם רגעים בחיים שחייבים לעצור ולעשות שינוי וזה אף פעם לא קל..
הפוסט הזה מוקדש לנושא הדימוי העצמי והיכולת שלנו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, ללא מסכות. 
התחלתי להתאפר בגיל יחסית צעיר בגלל שמאוד נמשכתי לזה ואני חושבת שגם בגלל שלא הייתי לגמרי בטוחה אם אני יפה וניסיתי לשפר את המראה שלי בשאיפה לאידאל יופי כלשהו. עם הזמן האיפור הפך לחלק בלתי נפרד ממני ובגיל בוגר יותר אהבתי לראות את עצמי מאופרת מאשר טבעית ללא איפור. יותר מזה, הייתי גם די מושפעת מהסובבים ואם במקרה לא הייתי מספיקה להתאפר הייתי מקבלת הערות בסגנון של "מה קרה לך?" או "את חולה היום?" או "אולי תתאפרי קצת, את נראית לא משהו" וכו' ולקחתי את זה די קשה. 

לא הייתי מגדירה את עצמי בתור "מכורה" לאיפור ואני לא אחת שלא מסוגלת לרדת לזרוק את הזבל ללא איפור, אבל אין ספק שאיפור יומיומי, במיוחד לעבודה, הפך לחלק בלתי נפרד ממני ולשגרה קפדנית של שיפור המראה שלי כדי שאוכל לעמוד בסטנדרטים של עצמי. אפשר לדמות את זה בצורה מטאפורית לסוג של מסכה, גם אם טוב לי וגם אם רע לי וגם אני חולה, תראו אותי מתוקתקת באיפור מושלם. זה תמיד מזכיר לי את הסיפור שאמא שלי סיפרה לי פעם על חברה שלה מהלימודים שדאגה להיות מאופרת תמיד, אפילו כשהלכה לישון, כדי שבעלה חלילה לא יראה אותה לא מאופרת. ברור שמדובר במקרה קיצוני, אבל אני חושבת שבתוך תוכי תמיד היה חלק מהאישיות הזאת.
לפני חודשיים בשילוב של נסיבות אישיות שלא אפרט כאן, התחלתי תהליך של שינוי ובין היתר גם שינוי בתפיסה שלי של עצמי וכחלק ממנו אותגרתי להפסיק להתאפר למשך חודש. בהתחלה קיבלתי את זה בתור גזר דין, היה לי מאוד קשה עם זה. לאחר מכן זה הפך לאתגר שידעתי שאוכל להתמודד איתו.
היום הראשון במסע הזה היה יום שישי, יום עבודה. קמתי כרגיל ב-7 ואז הבנתי שבעצם יש מלא זמן פנוי עכשיו, אחרת הייתי משקיעה בין 20-30 דקות באיפור מלא וממהרת. פתאום הבוקר הפך לארוך ורגוע. הסתכלתי במראה וחשבתי "כל הכבוד לי על האומץ" וגם שיננתי את המנטרה הקבועה שלי מאז, שאני אוהבת את עצמי כמו שאני, למרות שאז לא ממש האמנתי בזה והמחשבה שאני יוצאת "ככה!" מהבית הציקה לי. ואז עם כל החששות שלי הגעתי לעבודה וגיליתי ששום דבר לא השתנה ואף אחד לא עושה מזה עניין, חוץ ממני כמובן. מעבר לקושי בלהביט בהשתקפות שלי במראה (ויש לי הרבה מראות בעבודה) הכל התנהל כרגיל, אבל אני הרגשתי אמיצה. 

השבוע הראשון היה הכי קשה, כי הרגשתי מוזר ואפילו טיפה מוזנחת. מצד שני, גיליתי שהכל מתנהל כרגיל, אני מדברת רגיל, מחייכת רגיל ואם אני לא עושה מזה סיפור גדול אף אחד אפילו לא מתייחס לזה ולרוב גם לא שם לב. אם כבר שאלו שאלות, לרוב זה היה בסגנון של "שינית משהו?" רק פעם אחת קיבלתי הערה די מרושעת, על כך שאני לא מאופרת וזה לא טוב. יש גם אנשים כאלה, מה לעשות, לכן להפתעתי דפדפתי את זה די מהר ואפילו לא הגבתי.
עם הזמן זה הפך לסוג של גלגל שלג, זה נעשה קל ולא מתאמץ. וקרה עוד משהו מעניין, הרגשתי שאני מדברת עם אנשים בצורה הרבה יותר פתוחה, ככה, כמו שאני. יצאתי עם החברות, הלכתי להשקה של בלוגריות ללא איפור וזה כבר לא היה סיפור גדול יותר בכלל.
ביום שחזרתי להתאפר היו לי רגשות מעורבים. מצד אחד חיכיתי לזה חודש שלם ואני מאוד אוהבת את זה, אבל מצד שני די התעצלתי. מאז עברו כבר כשלושה שבועות והאיפור היומיומי הפך לקליל יותר ופחות דרמתי, לא מתאמץ והכי חשוב גם לא חובה! זהו סוג של חופש שלא הכרתי עד עכשיו ולא תיארתי לעצמי שאצליח אפילו להינות מזה.

***
למרות שדיברתי כאן הרבה על איפור, המסר של הפוסט הזה הוא היכולת שלנו לקבל ולאהוב את עצמנו בכל מצב. שעם כל הכבוד למראה החיצוני, לצורה שבה אנחנו מתייחסות לעצמנו, מכבדות את עצמנו, אוהבות את עצמנו, יש השפעה הרבה יותר גדולה על כל תחומי החיים שלנו. לא משנה אם נתאפר או לא, אילו בגדים באיזו מידה נלבש, אנשים יתייחסו אלינו באותה צורה, יאהבו אותנו בגלל מי שאנחנו וגם אם לא, זה בסדר גמור. החלק הקשה והמאתגר מבחינתי בתהליך הזה הוא לפתח את היכולת לראות את הצדדים החיוביים של עצמי ולא להיסחף לביקורתיות. זה לוקח זמן, אבל לאט לאט זה מחלחל פנימה ועושה הרגשה נפלאה!

אסור לשכוח שאנחנו יפות כל אחת בדרך המיוחדת שלה. אני לא אומרת לזנוח את האיפור, אלא לזכור שהוא בא לשרת אותנו ואנחנו לא השבויות שלו.  מה שחשוב אלו הבטחון והשקט הפנימי, האושר שמקרינים אל העולם וזה חוזר בחזרה כפליים.
תביטו במראה, תחייכו לעצמכן ותאהבו את עצמכן כמו שאתן!


תודה מיוחדת וקרדיט לצילום לסטס קרופצקי

20 comments:

  1. איזה צירוף מקרים :) התחלתי לעבוד על פוסט עם מסר דומה....
    אני לא אוהבת לצאת בלי איפור מהבית, גם כי אני נהנית להתאפר וגם בגלל שאני יותר אוהבת את עצמי מאופרת. אבל בימים לחוצים או שאין לי כוח- אני לא מתאפרת וזהו, לא עושה מזה עניין גדול [אבל כן מרגישה קצת מוזר].
    אני כל כך מסכימה עם המסר של הפוסט הזה, שאנחנו צריכות לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, ובעיקר שהמראה החיצוני הוא לא הדבר הכי חשוב באישיות שלנו...

    השבמחק
    תשובות
    1. אשמח לקרוא ולקשר לפוסט שלך, אני חושבת שזה נושא חשוב ויש לנו את הפלטפורמה הנכונה לקדם אותו!

      מחק
  2. יופי של פוסט, אני חושבת שהמסר העיקרי זה איזון, שכל אחת תמצא את מה שמתאים לה.
    אין צורך להיות קיצוניות לשום כיוון.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יקירה!
      האיזון הוא לגמרי מילת המפתח כאן

      מחק
  3. מאוד אהבתי והתחברתי למה שכתבת. כשהתחלתי להתאפר לעבודה, מישהי אמרה לי 'את יודעת שעכשיו את חייבת לבוא מאופרת כל יום נכון?' ועד היום זו אחת הסיבות שאני מתאפרת כל יום לעבודה, חוץ מההנאה שזה גורם לי :). יהיה מעניין לא להתאפר במשך חודש, אבל אני לא ממהרת לנסות את זה :). ממש אהבתי את המסר!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה!
      מבינה אותך מאוד, גם אני ככה. למרות שנכון להיום המצב אצלי קצת שונה ואני לגמרי יכולה להרשות לעצמי לא להתאפר לעבודה וכו' אם לא בא לי או שאם אין לי זמן, אני לרוב כן מאופרת ופשוט קצת עידנתי את המראה. לא להתאפר חודש זה די קיצוני :) אבל עבורי לפחות זאת הייתה חוויה משחררת!

      מחק
  4. אני מתאפרת לפי מצב רוח אבל הייתה תקופה ארוכה שלא הייתי מתאפרת בה ואז כשהתחלתי להקפיד להתאפר לעבודה אנשים מאוד החמיאו ולא על האיפור אלא אמרו שאני קורנת. איפור זה תמיד היה תחביב אצלי מעולם לא הרגשתי כמוך אבל אני שמחה שקרה לך המהפך הזה בחיים. הבטחון העצמי שלי שווה בלי קשר לאיך שאני ניראת בכלל! וזה כיף לא נורמאלי :) ממליצה לכולן :)

    השבמחק
    תשובות
    1. המטרה אכן הייתה להגיע למצב שתיארת, להרגיש טוב עם עצמי ללא קשר למראה, איפור או ללא.

      מחק
  5. שמחה לקרוא אצלך עכשיו כשבאמת אין לי זמן להתאפר!

    השבמחק
    תשובות
    1. :)) יש לך סיבה מוצדקת תולי!

      מחק
  6. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת אלכס. גם אני מתאפרת מגיל צעיר מאוד, וגם אם איני מתאפרת בעיניים כל יום אהיה חייבת לפחות להשתמש במעגל ריסים (ממש קשה לי לוותר על השימוש בכלי המופלא הזה) ועל ויתור על מייק אפ או מעט פודרה וסומק בכלל לא חשבתי אף פעם....מן הרגל שכזה להיראות במיטבנו תמיד. כל הכבוד על האומץ לשחרר ולהרפות מה"תקתוק" היומיומי המשעבד. את יפהפייה מבחוץ ומבפנים לא פחות ואת זאת אני אומרת מהיכרות וירטואלית בלבד מקריאת הפוסטים והתמונות שלך. פוסט מצויין !

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושבת שההרגל שאת מתארת הוא חשוב כי בסה"כ להתייפיף אפילו מעט עושה לנו הרגשה טובה, כל עוד הכל נעשה בפרופורציה.
      תודה רבה יקירתי!

      מחק
  7. איזה אומץ! פוסט אדיר, תודה

    השבמחק
  8. פוסט נהדר. ואת? את יפהפיה בכל מצב, מקווה שזה ברור לך...נשיקות

    השבמחק
  9. את נראית נהדר בכל מקרה. חשבתי על זה בהשקה, אבל ההבדל באמת לא היה מהותי.
    אני עדיין לא נמצאת במקום שאני מוכנה לצאת בלי מייקאפ (רק לחדר כושר הולכת נטורל) מעניין אם זה יקרה מתישהו.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מותק! להגיע להשקה היה די מאתגר, במיוחד שמדובר בבלוגריות ביוטי :) היה ממש כיף!

      מחק
  10. את יפיפייה בכל מצב, נפגשנו כשהיית בלי איפור בכלל ואני זוכרת שסיפרת לי על כל התהליך שאת עוברת ואיך שהוא גורם לך להרגיש. מעריצה אותך על כל זה ועל היכולת שלך לשתף ולתת השראה לנשים אחרות.
    מסכימה עם המסר של הפוסט שהאיפור בא לשרת אותנו, אני רואה בו כתוספת כיפית למה שכבר יש ולא משהו שהוא מחייב, ופשוט נהנית מאוד מכל תהליך ההתגנדרות והשימוש במוצרים היפים והריחניים :)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...