29.5.14

Empties - פוסט על מוצרים שסיימתי (חלק 3)

מי שעוקבת אחרי בפייסבוק כבר יודעת שבחודש האחרון עברתי דירה ועדיין לא ממש סיימתי עם כל הבלגן של סידור הבית. החלק המהנה ביותר בכל הסיפור הזה היה להיפטר מכל הדברים שנצברו עם הזמן, כמו בגדים (שנתרמו לויצו) ושאר הקשקושים המיותרים ובין היתר גם ממוצרי האיפור והטיפוח שנגמרו ופינו את מקומם לאחרים. אז צברתי לא מעט אריזות ריקות, לכן שוב הגיע הזמן לפוסט עם הרבה מוצרים שסיימתי ואדווח מה דעתי עליהם.

בסדר רנדומלי אתחיל מפילינג הפנים של לוקסיטן מסדרת "אנג'ליקה"


מה שלדעתי מייחד את המוצר הזה הוא הגרגרים הסופר רכים שמצד אחד מצליחים לעשות את העבודה ולהשאיר את העור חלק ומצד שני לא שורטים בכלל ומאוד נעימים במגע עם העור. מאוד נהניתי ממנו ואני ממליצה עליו למי שמחפשת פילינג סופר עדין ורך, בעלת עור יבש עד מעורב.
העור שלי כרגע דורש ניקוי מעט יותר אינטנסיבי, אחרת מהר מאוד גם המראה הופך לפחות אחיד וגם הנקבוביות מורדות בי והופכות מידי פעם לפצעים מעצבנים, לכן כרגע לא ארכוש את הפילינג הזה שנית וכבר דאגתי להזמין לי אחד חדש שמתאים לעור שמן ועוזר לשמור על עור נקי "מהפתעות". אדווח בהמשך אם המשימה הצליחה.

בגזרת המסקרות: שלוש הלכו לפח לפני שנגמרו.
הראשונה היא Extra Super Lash של רימל שנרכשה לפני די הרבה זמן מאסוס.
לא אהבתי אותה, החל מהמברשת ועד המרקם. היא לא עשתה כלום לריסים שלי, לא הארכה ולא עיבוי, וכמה שלא ניסיתי לבנות אותה בשכבות ולתת לה זמן מספיק ארוך לניסיון, לא הלך לי.

השניה שייכת ל-Catrice ונקראת Lashes to Kill. גם במקרה שלה, השם מבשר הבטחות גדולות ובפועל לא קורה כלום.
האחרונה היא Colossal Volume Express של מייבלין בגרסה העמידה במים. קניתי אותה לתיק המקצועי שלי (לאיפור כלות ואיפור ערב לאירועים) והייתי מרוצה ממנה. מדובר במסקרה די בסיסית שלגמרי עושה את העבודה וגם לא זזה מהמקום ולא מתפוררת, עד שמסירים אותה בעזרת מסיר איפור דו-פאזי. לא סיימתי אותה וזרקתי רק מטעמי הגיינה כי הייתה פתוחה קרוב לחצי שנה.
בגזרת הלקים, האוסף עבר דילול והוצאתי את כל הלקים הישנים שהסמיכו, התקלקלו ויצאו מכלל שימוש.
בשורה הראשונה (משמאל לימין)
1. OPI - "Ski Teal We Drop", כחול עמוק במרקם קרמי שהיה אהוב עלי במיוחד בגלל הגוון והמרקם הקרמי עם גימור מבריק שמדמה מניקור ג'ל. הגעתי לקצת יותר מחצי הבקבוק ומאז הלק הסמיך והפסיק להתייבש גם עם שכבת מייבש נדיבה.
2. OPI - Let Me Entertain You, גליטר ורוד משגע! גם אותו ניצלתי עד חצי בקבוק עד שנהיה סמיך ובלתי אפשרי לשימוש.
3. OPI - We Will Always Have Paris, אחד הלקים הותיקים ביותר באוסף, ליתר דיוק הלק השלישי של OPI שרכשתי בתחילת דרכי. אני עוד ארכוש לי אחד חדש, כי הוא אחד האהובים עלי ביותר, בורדו מושחר במרקם קרמי מושלם וגלוסי, מהמם גם במניקור וגם בפדיקור.
4. OPI - Houston We Have A Purple, יצא במסגרת אחת הקולקציות העונתיות של OPI עם מרקם חדש שקראו לו ג'לי (או משהו בסגנון). הייתי צריכה להתייחס לביקורות הקוטלות ברשת ולוותר על הניסיון, אבל הסקרנות...

בשורה השניה (משמאל לימין)
1. Essie - Bermuda Shorts, ורוד נאון משגע וקוטף מחמאות, נוצל כמעט עד הסוף
2. Essie - Van d'Go, אחד הורודים המוצלחים שיש ומושלם לקיץ, בעל מרקם טיפקסי סמיך שיצא משימוש אחרי שהגעתי לחצי בקבוק.
3. Essie - Case Study היה בשימוש אולי פעמיים ומאז שינה את המרקם ואת הגוון והיה חייב ללכת...
4. הלק של Gabriela Salvete מסדרת Stars Enamel (הגרסה שלהם ל"חול הנוזלי" הפופולרי) נרכש בביקור האחרון בפראג. ניסיתי פעם אחת, אבל לצערי הלק לגמרי סירב להתייבש ולהתקבע. גם הגוון היה די אנמי על הציפורן ולא מלהיב כמו שנראה בבקבוק.

בשורה השלישית (משמאל לימין)
1. China Glaze - Peachy Keen, האח האפרסקי של van d'go מבית אסי שהזכרתי מקודם. גם הוא עם אותו המרקם הטיפקסי והסמיך, אבל אפשר להגיד שנוצל כמעט עד הסוף.
2. China Glaze - Kalahari Kiss, מסוג הלקים שניסיתי לאהוב ולא הצלחתי. בבקבוק הוא נראה צהוב "מלוכלך" מעניין, אבל בפועל מתקבל בתור בז' לא ברור ולא ממש מחמיא לגוון העור שלי. גם המרקם היה זוועה.
3. China Glaze - First Class Ticket, גם הוא אחד הותיקים באוסף ונזרק כי עברתי את חצי הבקבוק והלק הסמיך.
אחד הכחולים היפים שהיו לי באוסף.
4. Zoya - Valerie, לק הורס לכל הדעות, שימרי ובעל מרקם מושלם.

כשקניתי את מנקה המברשות של אינגלוט קיוויתי למצוא חלופה זולה יותר למנקה המברשות האהוב של מאק.
התאכזבתי ממנו מאוד, כי הוא לא הצליח להתמודד אפילו עם מברשות כמעט נקיות שהוכתמו קלות עם צללית, שלא נדבר על ניקוי של מברשות המייק אפ. אחרי מספר ניסיונות נאלצתי לשפוך את כל הנוזל והשארתי לי את הבקבוק שאוכל להעביר אליו את המנקה של מאק שעד עכשיו לא ראיתי שיש לו תחליף ראוי.

סיימתי שני קרמי ידיים
את הקרם של ד"ר פישר בניחוח חלב יסמין חיבבתי, אבל הוא לא מספיק אינטנסיבי עבורי. מומלץ עבור מי שאוהבת קרמי ידיים שנספגים במהירות שיא ולא משאירים שום תחושה של קרם אחריהם. אני אישית פחות התחברתי, כי כדי להשיג את האפקט הרצוי וללחח את העור הייתי צריכה לחדש אותו לעתים תכופות.
את הקרם השני של Organimor קניתי ב"עדן טבע מרקט" והוא סובל מאותה הבעיה כמו הקרם של ד"ר פישר. אמנם הוא יחסית זול, מריח נפלא ובעל מרקם קליל ולא מכיל פרבנים/שמן מינרלי ושאר הירקות, אין לי שום חשק לרכוש אותו שנית.

את תחליב הגוף של ספורה בניחוח המריר של אשכולית ומנדרינה קניתי די מזמן ולא סיימתי עד הסוף.
לא התחברתי למרקם שלו, כי למרות שהיה קליל, היה משהו מעצבן בתחושה שהשאיר על העור. אין לי חשק לנסות שוב.

את מסיר הלק של Best מבית ניו פארם גיליתי במקרה, אחרי שהתייאשתי מניסיונות להשיג את המסיר המוצלח של Orly שכל כך אהבתי.
הוא בסיסי, הוא זול והוא לגמרי עושה את העבודה!

המחזק Nail Envy של OPI נוצל עד הטיפה האחרונה!
השתמשתי בו באופן קבוע בתור בסיס ללק וממש התבאסתי שהוא נגמר, אבל אל דאגה, יש כבר בקבוק חדש בגרסה מעט שונה בדרך אלי מ-beautyzone.
בתור מחזק, הוא לא עשה ניסים ונפלאות לציפורניים הרכות והמתפצלות שלי, אבל יאמר לזכותו שהוא כן עזר לי להפחית את ההתפצלויות ולהגיע לאורך מינימלי ונוח. הוא היה מצויין בתור בסיס ללק ולא פגע בעמידות שלו. ועוד יתרון, לעומת המייבשים והלקים, הוא שמר על המרקם שלו והיה ניתן לנצל את כל הבקבוק עד הסוף. מומלץ!

השמן לשיער מסדרת Elvive של לוריאל הספיק לי לשנה וחצי של שימוש כמעט רצוף ואני בטוחה שעוד אחזור אליו מתישהו כשאסיים את אלו שיש לי כרגע.
לפני שקיבלתי אותו בגלוסיבוק די סלדתי ממוצרים מהסוג הזה, כי חששתי שהשמן יהפוך את השיער הדק שלי לשומני ויכביד עליו. להפתעתי קרה בדיוק ההיפך! בשלב הראשון השתמשתי בו בזהירות רבה, אבל אחרי שראיתי כי טוב, זנחתי לגמרי את השימוש במרכך שיער ועברתי לחפיפה רגילה שאחריה הנחתי את השמן על הקצוות של השיער כשהוא עדיין לח. מאוד אהבתי שהשמן הזה לא מכביד בכלל ואפשר להגיע שאפילו לא מורגש על השיער אחרי היבוש, לא מוריד מהנפח וגם שומר על מראה יפה של הקצוות. גם המחיר שלו עממי (35 ש"ח) ולפעמים אף ניתן למצוא אותו במבצעים משתנים. ללא ספק מוצר אהוב ומומלץ.

אחרון חביב הוא הסבון הריחני מבית Balea שנרכש גם הוא בקפיצה האחרונה לפראג.
מדובר בסבון פשוט, זול ובסיסי, מבושם בריח תותים שלמען האמת פחות התחברתי אליו. הוא עושה ריח כייפי במקלחת אבל הריח לא נשאר על הגוף. זה מסוג השטויות שאני אוהבת להביא מחו"ל בתור מזכרת ואני אוהבת במיוחד את כל מוצרי הטיפוח המבושמים בריחות פירותיים, מה מאוד חסר לי במגוון שקיים בארץ.

מאז שהתחלתי לשמור בצד את כל האריזות הריקות של המוצרים שסיימתי, אני שמה לב שאני מסיימת לא מעט וזה עושה לי הרגשה טובה שאני לא רק מבזבזת אלא גם מנצלת כמעט את הכל. בפוסט Empties הבא כבר יהיו כמה מוצרי איפור אהובים שכרגע עומדים להיגמר. עד אז, ספרו לי אילו מוצרים סיימתן לאחרונה ותרכשו אותם שוב!

4 תגובות:

  1. יש פה מידע שמאוד רלוונטי לי לגבי כמה מוצרים, במיוחד זה של ל'אוקסיטן. מעניין אותי לשמוע לאיזה פילינג תעברי :-)

    השבמחק
  2. גיליה1.6.2014, 0:38

    ניסית את מנקה המברשות של בובי בראון? עוקף את מאק בסיבוב. מסכימה ששל אינגלוט גרוע. מאק טוב, בובי הרבה יותר.

    השבמחק
  3. אני ממש אוהב לקרוא פוסטים כאלה! :) גם לי יש את van d'go של אססי ואני ממש אוהבת אותו! ולגבי הקרם של ספורה יש ברושתי חמאת גוף מהסדרה.. נגמר לי הריח וניל ונשאר לי רק הכותנה.. חוויה שונה משלך.. סיקרנת אות עם השמן של לוריאל, אולי ינוסה בקרוב.. :)

    השבמחק
  4. פוסט מעניין! מקווה שבאמפטיז הבא יהיו יותר מוצרים שתאהבי, ותמיד כיף לראות ממתקים מחו"ל בריח פירות (שגם אני מאוד מתחברת אליהם)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...