2.9.13

סיפורי הניחוחות והבשמים המזמרים

יש בארץ מן מסורת מוזרה בזאת, שבשני החגים הגדולים של השנה אנחנו חייבים להתחדש בבשמים חדשים ואם אפשר גם להביא ניחוח חדש במתנה לקרובים ולחברים. אני לא יודעת מי המציא את השיטה, הניחוש שלי זה היה רעיון שיווקי גאוני של רשתות הפארם השונות. מאז ומתמיד בתקופה של לפני החגים, יש משהו שנטמע עמוק בתת המודע שלנו שמזכיר לנו שחייבים איזה בושם חדש לחג, ככה זה.
כמו בכל שנה, גם הפעם מיטב מותגי הבישום פינקו אותנו בניחוחות חדשים או בגרסאות חדשות לבשמים המצליחים שלהם. בגלל שקשה מאוד להסביר ולהמחיש את הריח באמצעות המילים הכתובות, חשבתי שלמעשה באותה המידה כמו שהריח יכול לספר איזה שהוא סיפור ולעורר את הדמיון שלנו (ולפעמים גם להיקשר לזכרונות מסויימים), כך גם מוסיקה יכולה לעזור בתיאור של החוויה. לכן לכל בושם שתראו היום בפוסט, החלטתי לחבר מן סוג של "שיר נושא" שבעיני מתאר את הניחוח ומכניס אותנו להאווירה מסויימת וגם קל יותר להבין האם זה לטעמינו או לא. בנוסף, בגלל שמדובר במותגים שלרובם היסטוריה ארוכה שמגיעה אפילו עד מאה ה-19, הוספתי גם קצת רקע על כולם, כדי שבכל זאת יהיה ערך מוסף כלשהו לפוסט שעוסק במוצר כביכול שיגרתי, כמו הבושם.

אתחיל ממותג התכשיטים הבינלאומי שהחל את דרכו בדרך מאוד מיוחדת.
Van Cleef and Arpels הוא מותג יוקרה של תכשיטים, שעונים וגם בישום והיסטוריה שלו מתחילה אי שם בסוף מאה ה-19 מסיפור אהבה של Estelle Arpels (הבת של סלומון ארפלס, סוחר אבני חן ויהלומים) ושל Alfred van Cleef (הבן של מלטש יהלומים). ב-1906 נפתח הבוטיק הראשון של המותג ב-Place Vendome היוקרתי בפריז ומאז הפך למותג התכשיטים היוקרתי והאקסקלוסיבי בעולם.
מקור


ב-1926, הבת של אסתל ואלפרד, Renee Puissant, הפכה למנהלת הקריאטיבית של המותג ובמשך 20 שנה הבאות המשיכה את המסורת המשפחתית עם עיצובים יחודיים.
לאורך השנים, המותג היוקרתי זכה לאהדה רבה בקרב האליטה, אנשי הפולטיקה והחברה הגבוהה, נשים מפורסמות ושחקניות.
גרייס קלי בתכשיטי ואן קליף וארפלס (מקור)
ב-1942 משפחת ארפלס היגרה לארצות הברית ובהמשך נפתח הבוטיק הראשון של המותג בניו יורק. המותג היה בבעלות המשפחתית עד 1999 עד שנרכש ע"י Compagnie Financière Richemont S.A. 

הבושם הראשון של המותג, "First", בעל ניחוח פרחוני קלאסי ואופייני לאותה התקופה, ראה אור ב-1976. סה"כ ליין הבישום של Van Cleef and Arpels מונה היום 41 בשמים, ביניהם ה-"Tsar" האייקוני לגבר (1989) ו-"Feerie" הנפלא לאישה (2008). בקיץ הזה הצטרף ניחוח חדש לליין הבשמים של מותג: "Reve" ("חלום")

בניגוד לתדמית האלגנטית של המותג, "Reve" הוא ניחוח קליל ופרשי. בהתחלה יש בו משהו חמצמץ וקריר, אבל עם הזמן הניחוח מתעדן והופך לפרחוני מתקתק ומעודן. אני חלוקה לגבי קהל היעד שלו, כי מצד אחד המותג מכוון לנשים בוגרות יותר, מצד שני אם מתעלמים לרגע מהמראה החיצוני, מגלים ניחוח קליל, צעיר ורענן. הוא מזכיר לי את "Femme" של Hugo Boss, רק פחות חמצמץ ממנו.  
הליווי המוסיקלי שלי עבור הבושם הזה היא קודם כל Kylie, הצעירה הנצחית ומלאת האנרגיה, קלילה ותמימה ומפתה בו זמנית. 
*****
לא הרבה מכירים את המותג Lolita Lempicka שנכון להיום מפורסם בזכות ליין הבישום שלו, אבל החל את דרכו בתחום האופנה במאה הקודמת.
שם המותג הוא שם בדוי של המעצבת Josiane Maryse Pividal, ששאבה השראה מ-Lolita (הגיבורה הראשית בנובלה של הסופר Nabokov) ו-Lempicka על שם סבתה, הציירת הפולנית בסגנות אר דקו Tamara de Lempicka.
מקור
לוליטה נולדה ב-1954 בצרפת ומגיל קטן התעניינה באופנה. ב-1984 היא ובעלה ג'וזף פתחו את בוטיק האופנה הראשון של Lolita Lempicka בפריז שמיד הפך להצלחה מסחררת. העיצובים של למפיקה שואבים השראה מעולם האגדות, נסיכות והסגנון הרומנטי של פעם ומשדרים סגנון פריזאי יחודי, מאוד נשי, חושני ורומנטי.
במהלך שנות ה-80, העיצובים של למפיקה כבר נמכרו בכל העולם ובעיקר ביפן.
ב-1997 יצא הבושם הראשון שנשא את שם המותג, "Lolita Lempicka la Premier Parfum", שבמהרה הפך ל-best seller. באחד הרעיונות לוליטה למפיקה תיארה את ליין הבשמים שלה במשפט מאוד יפה שדי מסכם את הסגנון שלה:
"My obsession is to emphasize women's sensuality, to make them more beautiful, to make them dream. That is what I want to find in my fragrance too, beauty, pleasure, sensuality, dreams and poetry." 
הבושם, בעל הניחוח הדומיננטי של ליקריץ, אניס ופרחי הסגל והאיריס, הגיע בבקבוק יחודי בצורת תפוח ובהמשך זכה למספר גרסאות שונות כאשר האחרונה היא "L'eau Jolie"

בניגוד למצופה אם לשפוט לפי הניחוחות הקודמים בסדרה, הבושם החדש התגלה כקליל ולא "צעקני" או דומיננטי מידי. הרושם הראשוני שהוא השאיר עלי הוא סוג של חמימות נעימה שעושה חשק להתעטף בה ומעוררת געגועים לימים הקרירים. בעיני הניחוח החדש מכוון לקהל הצעיר יותר ויתחבב על אוהבות הבשמים המתקתקים עם תווי הוניל והמאסק. מיותר לציין שהבקבוק בפני עצמו הוא יצירה והקישוט האולטימטיבי של שולחן האיפור.

השיר שמתאר את הניחוח של "L'eau Jolie" בעיני הוא "Come away with me" של נורה ג'ונס.
*****
אני חושבת שהשם Jimmy Choo מוכר לכל מי שאי פעם התעניינה באופנה או פתחה מגזין נשים. אני חושבת שאת ההיכרות האישית שלי עם המותג ערכה קרי ברדשו מ"סקס והעיר הגדולה" עם הסגידה שלה לנעלי היוקרה באופן כללי ולג'ימי צ'ו בפרט.
מקור
ג'ימי צ'ו נולד במלזיה במשפחה של סנדלרים ואת הנעל הראשונה שלו עיצב כבר בגיל 11. אחרי שסיים את הלימודים בקולג' וב-1986 השכיר לעצמו סטודיו בצפון לונדון והתחיל לעצב. אגב, שכנו באותה התקופה היה אלכסנדר מקווין. בתחילת שנות ה-90 Tamar Mellon, העורכת של מגזין "Vogue" הבריטי גילטה את העיצובים של צ'ו והחלה להזמין ממנו נעלי עקב מיוחדים לצילומים והפקות האופנה. אחרי שסיימה את הקריירה שלה בווג ב-1996, חברו היא וצ'ו כדי ליצור את מותג נעלי היוקרה והאקססוריז Jimmy Choo. עוד על היסטוריית המותג ניתן לקרוא ב-Voguepedia.
מקור
ליין הבשמים של המותג הוא יחסית "טרי", כאשר הבושם הראשון "Jimmy Choo" הגיע למדפים ב-2011. הגרסה החדשה של הבושם הזה שיצאה הקיץ היא "Jimmy Choo Exotic" ומגיעה בבקבוק אדום ואריזה בדוגמת עור הנחש שמזכירה קצת את עיצבי הנעליים של צ'ו.
כבר לפי מראה הבקבוק  והשם אפשר לנחש שמדובר בבושם דומיננטי, סקסי ומתוק. הוא מורכב ברובו מתווים פירותיים של פתל, דומדמניות שחורות ואשכולית ורודה יחד עם תווים פרחוניים של אורכידאה ופטצ'ולי והניחוח בהתאם לזה מאוד מתוק ו"טעים" ונשאר לאורך הזמן. לדעתי מי שתתחבר אליו הן חובבות ה-Amor Amor של Cacharel, סדרת Fantasy של בריטני ספירס או ה-"Flowerbomb" של Victor and Rolf. לא מדובר כאן בבושם שיקלע לטעמה של כל אישה וללא ספק צריך "אישיות" מיוחדת כדי להתהדר בניחוח הזה.
בחרתי ב-"Moulin Rouge" בכיכובה של כריסטינה אגילרה בתור שיר הנושא של הבושם הזה!
*****
ומה בגזרת בשמי הגברים?

ב-1906, Alfred Nehemias (בנקאי מהמבורג) ו-August Eberstein (מהנדס מברלין) חברו יחד כדי לייצר עט נובע חדשני והקימו מפעל בהמבורג. ב-1909 הושק העט הראשון הנושא את שם המותג שעתידו להפוך לסמל של יוקרה ואחד היצרנים המוכרים והאיכותיים של עטים (ולא רק): Montblanc.
"מון בלאן", "הספגה הלבנה", הוא הסמל של המותג (כוכב "מגן דוד" לבן על רקע שחור שמסמל את הפסגה המושלמת של ההר הגבוה ביותר באירופה). ב-1919 נפתח הבוטיק הראשון של מון בלאן בהמבורג ובהמשך גם בעוד ערים מרכזיות בגרמניה.
נכון להיום, המותג "Montblanc" הוא לא רק אחד מיצרני העטים היוקרתיים והאיכותיים ביותר בעולם, הוא כולל בתוכו גם שעונים, אקססוריז מעור, תכשיטים, מסגרות למשקפי שמש ומשקפי הראיה וגם בשמים.
מקור
הקולקציה של מון בלאן מונה כרגע 15 בשמים, כאשר הראשון יצא ב-2001 ("Presence" לגבר). למרות שיש למותג לא מעט בשמים לאישה, אני חושבת שהתדמית של המותג פונה יותר לקהל הגברי ויש להם מספר בשמים מצויינים בארסנל.
אחד הבשמים הבולטים והקלאסיים של מון בלאן הוא "Legend" (יצא ב-2011) והשנה הצטרפה גם גרסה חדשה "Legend Intense". 
הוא נפתח בתווים פירותיים של ברגמוט ואננס (!!), שנעלמים די מהר ותווי לב הבושם באים לידי ביטוי (קרדמון ו-Tonka bean). ללא ספק, לא מדובר כאן בבושם מתוק רגיל, אלא בשילוב של מתיקות מאוד מעודן מול התווים החמצמצים והעמוקים (עציים) שיוצרים ניחוח מיוחד, רענן, פרשי ו"חם" בו זמנית. לדעתי לניחוח הזה אין איזה שהוא גיל אופייני והוא יתאים גם לצעירים וגם לגברים הבוגרים יותר.
שיר הנושא שבחרתי עבורו הוא "Makes me wonder" של Maroon5 (ואדם לוין)
*****
לדעתי אם יש מעצב שלא דורש שיציגו אותו ושכולם מכירים הוא Giorgio Armani. אם בכל זאת נרצה לגלות מאיפה התחילה אימפריית האופנה של ארמני, נגלה שהוא החל את דרכו בעולם האופנה בתור מעצב החלונות של חנויות הבגדים ובהמשך הפך לקניין בגדים. את קריירת העיצוב שלו הוא התחיל בבית האופנה Cerutti (בתחילת שנות ה-60) ובהמשך יסד מותג אופנה על שמו. קולקציות הגברים והנשים הראושנות לבית Armani יצאו ב-1975. בהמשך, המעצב זכה לחשיפה אדירה בסרט "American Gigolo" שבו השחקן הראשי ריצ'רד גיר לובש בגדים אלגנטיים של המותג. כמו רוב המותגים, Giorgio Armani לא עצר בתחום האופנה בלבד, אלא כולל גם אקססוריז, הנעלה וגם ליין שלם "Armani Beauty" (בשיתוף עם קונצרן לוריאל).

ליין הבשמים של ארמני הוא אחד הותיקים ומתחיל את דרכו ב-1982 עם הבושם הראשון לאישה "Armani". אבל, אחד הבשמים המוצלחים והאיקוניים נכון להיום יצא ב-1996 בגרסה הגברית: "Aqua di Gio".
למרות שמדובר בניחוח ותיק, גם היום הוא מריח ומרגיש מאוד מודרני וצעיר, ובעיני הוא נמנה בין המיעוט הקטן של הבשמים שהם על-זמניים ולעולם לא יאבדו את הרלוונטיות שלהם. "האף" שיצר את הבושם הוא אחד והיחיד Alberto Morillas, שאחראי גם לעוד לא מעט ניחוחות מוכרים ויחודיים (תציצו בקישור). הבושם הוא קריר, פרשי מאוד, משאיר אחריו שובל שאי אפשר לפספס ולרוב הוא גורם לי לסובב את הראש אם עובר לידי מישהו שמשתמש בו. לא סתם זהו גם ה-signature scent של החצי השני שלי!
"It's my Life" של בון ג'ובי הוא השיר שלי ל-"Aqua di Gio"!
*****
האחרון להיום הוא Davidoff, מותג שוויצרי למוצרי טבק יוקרתיים.
הוריו של Zino Davidoff, שנולד ב-1906 באוקריינה, היו סוחרי טבק או יצרני סיגריות (העניין לא לגמרי מפורט באוטוביוגרפיה שלו) וב-1911 היגרו לשוויץ וב-1912 פתחו את חנות הטבק משלהם בג'נבה ועסקו בשיווק של סיגרים ואביזרים נלווים, מקטרות, טבק וכו'. ב-1930 ניהול החנות עבר לידי זינו שהפך את החנות הצנועה של הוריו לעסק בינלאומי ומשגשג. למרות שב-1970 המותג נמכר לחברה אחרת, זינו דוידוף נשאר השגריר של המותג עד יום מותו ב-1994.
בשנות ה-80 המותג התרחב גם לאקססוריז מעור ובשמים והציג את הבושם הראשון ב-1984. בדומה לארמני, גם בליין של דוידוף יש בושם שהוא על-זמני, ותיק ומוצלח: "Cool Water" לגבר ולאישה.
התוספת האחרונה לליין הבישום העשיר של המותג הוא הבושם "The Game" (ב-2012) וגרסתו ה-intense (ב-2013).
מקור
הבקבוק שלו מאורך ונראה כמו ערימה גבוהה של שבבי קזינו.
הוא שונה משני הבשמים הקודמים שהצגתי כאן ומתאפיין בניחוח מתוק עמוק יותר, דומיננטי יותר ואם לדמיין ניחוח בתור צבע, גם כהה יותר. מבחינת הסגנון והניחוח הוא מזכיר מאוד את Paco Rabanne "1 Million" לגבר. אני חושבת שבמקרה של "The Game" מדובר בניחוח שכן מכוון לקהל הבוגר יותר, שמחפשים ניחוח סולידי ועמוק.
אסיים בשיר של טום ג'ונס "Sex Bomb" שלא רק יתאר את הניחוח של הבושם, אלא גם יכניס אותנו גם אם במעט לאווירה השמחה של ראש השנה המתקרב.
שיהיה לכן חג שמח ושנה טובה, מלאה ביופי, שמחה, הצלחה והגשמה!


גילוי נאות: בשמי מון בלאן וואן קליף התקבלו לסקירה. 

7 תגובות:

  1. כל בשמי הנשים שציינת היו לי :-) ואן קליף בין הבשמים הראשונים שלי. הבושם של דוידוף שציינת לגברים פשוט משגע, אין דברים כאלו, והעיצוב בכלל להתעלף.. סקרתי אותו גם אצלי לפני כמה חודשים, יש לך טעם טוב.
    שנה טובה

    השבמחק
  2. איזה פוסט כייפי :) רק לאחרונה התחלתי להתחבר יותר לבשמים, אהבתי ממש לקרוא את ההיסטוריה של כל מותג. הרעיון לאפיין כל בושם עם שיר הוא רעיון גדול :)

    שנה טובה יקירתי

    השבמחק
    תשובות
    1. את כבר מכירה אותי, אני חייבת לחקור את הנושא לעומק וזה גם הופך את יצירת הפוסט לכיפית יותר עבורי.
      הרעיון של המוסיקה היה די ספונטני ולהפתעתי השירים פשוט "קפצו" לי בזכרון ואני חושבת שזאת גם דרך טובה להסביר את הכיוון של הניחוח. שמחה שהתחברת לקונספט :)

      שנה טובה מותק!

      מחק
  3. מבחינתי בושם הוא סוג של טאצ' אפ סופי להתעסקות בעצמי.
    נהנתי מההיסטוריה הקלה והתמונות (ובהיתי במשך דקה בנעליים של הג'ימי צ'ו...).

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכימה לגמרי ואני יכולה להעיד על עצמי שאם קורה ואני שוכחת לשים בושם בבוקר זה הכי לא כיף.
      לגבי ג'ימי צ'ו, נעל העקב האדומה הזאת עשתה לי את זה לגמרי. הלוואי ויכולתי ללכת על עקבים :)

      מחק
  4. ראיון מעולה לפוסט שאני מסכימה שלפעמים קצת קשה לבטא.. (אין גרועה ממני בתיאור והבנת ריחות חחחח)
    אהבתי את העיצוב של לוליטה אבל נראה ליש הבושם שהכי אתחבר אליו הוא הג'ימי צ'ו (גם האריזה שלו מדליקה).
    בבשמי גברים אני באמת לא מבינה שום דבר. אני גם חושבת שאני גם לא אזהה שום בושם. אולי אחד או שניים מאוד ספציפיים. אני משערת שזה גם בגלל שבני הזוג שהיו לי נטו למשהו מסוים (שאולי אותו אני עשויה לזכור) ולא היו כאלה שמחליפים בשמים אז גם המגוון שאני מכירה (ואם בכלל זוכרת) יהיה מצומצם.
    את יודעת מה, אולי זה גם משהו קצת מטרוסקסואלי העניין הזה של רכישת בשמים שונים ולא איזשהו משהו מסוים ומובהק שאיכשהו הגבר נפל לתוכו ונשאר איתו "לכל החיים".

    מסכימה איתך שיש איזשהו "קטע" כזה בחגים לקנות בשמים. מסכימה איתך שזה משהו של רשתות השיווק. אבל כיוון שכף רגלי לא דרכה בסופר פארם 200 שנה יש מצב שפספסתי את מבצעי החגים. אבל זה בסדר, כל עוד יש לי הוט קוטור של ג'יבנשי בבית אני לא באמת צריכה שום דבר אחר (למרות שטכנית יש פה עוד שני בשמים).

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...