30.6.11

בקיץ הזה אהיה יפה וסמוקה

סומק הוא אחד ממוצרי ה-must have בתיק האיפור של כל אחת. יש לו את היכולת לשדרג כל מראה איפור ולהאיר את הפנים (במינון הנכון) או להרוס את כל הלוק (בשימוש מוגזם).

אף פעם לא הייתי הטיפוס של סמקים. תמיד אהבתי להתחדש בעוד צללית (אין אצלי דבר כזה "יותר מידי צלליות") מאשר לבחור סומק, המוצר הזה ממש לא עשה לי את זה ואפילו קצת חששתי משימוש בו.
עד לפני שנה היה בתיק האיפור שלי רק סומק אחד בצבע ורוד בייבי עדין ואת עולם הסמקים גיליתי בהדרגה, כולל כמה "תאונות איפור" בדרך. קשה לי לדמיין איך הסתדרתי עם גוון אחד בעבר כי כשמשנים את סגנון האיפור כל יום ומשתמשים בגוונים שונים של צלליות ושל מוצרים לשפתיים צריכים לבחור את גוון הסומק המתאים כדי שהאיפור יראה הרמוני.

היום יש לי מבחר די גדול של גוונים שונים וגימורים שונים של סמקים. בחרתי 4 מהם שלדעתי הכי מתאימים לתקופת הקיץ.

הראשון מבין הפבוריטים שלי בקיץ הזה הוא "Coralista" המפורסם של חברת Benefit. 
זהו אחד הסמקים שיש עליהם המון באז ברשת ושקוטף מחמאות בלי סוף אז הפלא הזה היה חייב להיות שלי! קניתי אותו בחנות של ספורה בסין ב-155 ש"ח, שזה מחיר די גבוה בהתחשב בזה שאפשר לקנות אותו באתר של החברה בכ-20 ש"ח פחות כולל משלוח לארץ. זאת גם הסיבה שזה המוצר היחיד של בנפיט שקניתי שם, כי הסומק הזה הוא סוג של מזכרת מהטיול.
לא אחדש שום דבר לאף אחת אם אגיד ש-"Coralista" הוא סומק מהמם.
חוץ מהגוון הורוד-קורלי היפיפה שלו יש לו מרקם מעולה שממש נוח וכיף לעבוד איתו. הגוון עצמו ממש לא דומיננטי וכמה שלא ניסיתי לא הצלחתי להגיע איתו למראה מוגזם או "ליצני". הגימור שלו לא שימרי וגם לא מט והייתי מגדירה אותו "פנינתי". המראה שמתקבל הוא ממש כמו הסמקה טבעית עם ברק "בריא".
Coralista: במילה אחת - LOVE!
הסומק השני התווסף לאוסף לא מזמן והוא מוגדר אצלי בתור ניסוי שהצליח: סומק קרמי בגוון "Something Special" של MAC.
הוא שייך לסמקים הקרמיים בגרסה החדשה שנקראת "Cremeblend Blush".
זהו סומק קרמי הראשון שניסיתי וממש התאהבתי בו וזה מוכיח שלחשש שלי מסמקים קרמיים לא היה שום בסיס מוצדק.
הגוון של "Something Special" נראה בעיניי ורוד בהיר עם נטיה קורלית קלה.
המרקם די קליל ולא דביק. אני מניחה אותו עם האצבעות: אחרי המייק אפ אני מניחה כמה נגיעות קלות של הסומק על תפוחי הלחיים ואז מטשטשת אותו בעדינות עד שמתקבל מראה אחיד. בגלל שהצבע שלו לא דומיננטי, מתקבלת הסמקה שנראית מאוד טבעית. בגלל שהעור שלי מעורב ובקיץ נוטה אפילו לשמן, אני תמיד מפדרת מעל.
בצד שמאל - סווטצ' ללא טישטוש, בצד ימין - אחרי הטישטוש
אני ממליצה בחום על הסומק הזה וגם על סדרת הסמקים הזאת בכלל כי זה מוצר ממש  כיפי וקל לשימוש.
"Something special" יתאים במיוחד לבעלות עור בהיר בגלל הגוון העדין שלו וגם למי שרוצה להשיג מראה של הסמקה הטבעית ביותר.
מחיר: 112 ש"ח

הבא בתור נרכש לא מזמן וכבר הפך לאחד הסמקים האהובים עליי: "Cabana Boy" של חברת theBalm. 
הסומק מגיע באריזה מאוד קומפקטית (6*6 ס"מ) שעשויה מקרטון עם סגירת מגנט. אני ממש אוהבת את העיצוב המגניב שלו, נראה מאוד "girly". בפנים יש מראה קטנה (לא ממש שימושית אבל גם לא מפריעה). אני גם ממש שמחה שלא הוסיפו לו מברשת מיותרת.
הגוון הוא ורוד עם תת גוון כחול וגימור פנינתי, יפה ומאוד מחמיא. הפיגמנט שלו רווי לכן מומלץ להניח "ביד קלה" ולהעמיק את הצבע בהדרגה, במיוחד לבעלות עור בהיר כמו שלי כי קל מאוד להגזים איתו ולהגיע למראה "הליצני" המפורסם.
על האריזה מצוין כי ניתן להשתמש בסומק הזה גם בתור צללית. עדיין לא ניסיתי.
"Cabana Boy" - עושה חשק לנסות עוד סמקים של החברה.
נרכש ב-strawberrynet.com תמורת 71 ש"ח.

אחרון חביב הוא דווקא מהסמקים "הותיקים" שלי והוא עדיין בין הפייבוריטים: "Luminous" של חברת Milani.
הגוון שלו הוא סוג של duo-chrome ורוד-זהב וגימור פנינתי (או שימרי עדין). נראה מאוד טבעי והרמוני על הפנים ומשתלב יפה כמעט עם כל איפור. בדומה ל-"Coralista", כמעט בלתי אפשרי להגזים איתו.
האיכות מעולה והמרקם ממש נוח להנחה וטישטוש. אין ספק שהוא תמורה מצויינת עבור 6.5$ (קניתי באתר cherryculture.com)

ולסיום, ההשוואה של ארבעת הסמקים:
מימין לשמאל:
"Luminous"
"Cabana Boy"
"Coralista"
"Something Special"

23.6.11

Orly - Cupcake

הביטוי "הישן והטוב" מתאים בול ללק הזה.יש לי אותו כבר יותר משנתיים, אם אני לא טועה, והוא ההוכחה לאיכות המעולה של הלקים של Orly. כשיש אוסף לקים מכובד זה די נדיר שעוברים את חצי הבקבוק של לק. הבשורה הטובה היא שהפורמולה עדיין במיטבה, לא סמיכה והלק נמרח בקלות.

19.6.11

מסיר איפור עיניים: Clinique vs Ahava

מסיר איפור עיניים הוא מוצר הכרחי עבור כל מתאפרת ויש לו תפקיד חשוב בשגרת הטיפוח היומיומית שלנו.
חשוב ביותר להסיר את האיפור באופן מלא ולהשאיר את העור נקי ומטופח ואני חושבת שמובן מאליו ששינה עם איפור עיניים ובמיוחד עם מסקרה עלולה לגרום לא רק לגירוי בעין ונפיחות של העפעפיים אלא גם לדלקות ודברים יותר חמורים.

קודם כל, לא משנה באיזה שיטה מסירים את איפור העיניים, חשוב מאוד להקפיד לעשות את זה בעדינות, לא לשפשף את האיזור ולא למתוח את העור העדין. אם משתמשים בצמר גפן אז לבחור כזה שלא מפזר שיערות קטנות ומתפרק לחתיכות כי לרוב זה נכנס לתוך העין וזה ממש לא נעים וגורם לגירוי (אני מאוד אוהבת את הפדים של Baloons).

היום קיים מבחר גדול של מוצרים שמשלבים את פעולת ההסרה של  איפור הפנים והעיניים (למשל, המסיר של Decleor שכתבתי עליו), אבל אני חושבת שחייבים להשתמש במסיר איפור עיניים ומסיר איפור פנים בתור שני מוצרים שונים ויש לזה כמה סיבות:
1. עפעפיים והעור שמסביב לעיניים הם איזור עדין ורגיש לעומת עור הפנים לכן יש צורך במוצר יעודי (כמו שיש קרם לחות יעודי לאיזור העיניים).
2. מסיר איפור שעובד טוב על עור הפנים לא בהכרח יעבוד טוב באיזור העיניים ויסיר את האיפור (במיוחד את המסקרה) ביעילות
3. מסיר איפור "משולב" עלול לגרום לרגישות, גירוי או צריבה באיזור העיניים.

אמנם מסיר איפור עיניים הוא מוצר הכרחי עבורי, אני תמיד משתמשת רק במסיר אחד ולא בכמה במקביל וקונה חדש רק כשנגמר לי הנוכחי. לכן בסקירה הזאת אתייחס ל-2 מוצרים: הנוכחי (של Ahava) וה"אקס" (של Clinique)

1. "Rinse-off Eye Makeup Solvent" של Clinique.
קניתי אותו די מזמן, בתקופת האהבה הגדולה שלי למוצרים של קליניק.


ההבטחות: מסיר כל איפור העיניים במהירות וללא צורך בשיפשוף. מושלם לתיקונים של איפור והסרת איפור נקודתית. oil-free, לא גורם לטישטוש או צריבה/עיקצוץ.

המציאות: 
היתרונות: 1. נדרשת כמות די קטנה של המסיר בכל שימוש ולכן למרות שהבקבוק מכיל רק 125 מ"ל הוא מאוד חסכוני ומספיק לדי הרבה זמן.
2. לא צורב לא מגרה את העיניים שלי. מרגיש עדין ולא שומני. משאיר  אותי עם תחושה נעימה אחרי הסרת האיפור.
3. לא מורח את האיפור תוך כדי הסרה ולא גורם לעיגולים שחורים של מסקרה מסביב לעיניים.
עד עכשיו המוצר בהחלט עמד ברוב ההבטחות שלו, אבל...

החסרונות: 1. מהירות זה עניין יחסי.אני משתמשת במסקרה בנדיבות ובדרך כלל ב-2 שכבות ואם אשווה את הזמן שבו אני שוטפת את המסקרה שלי במים במקלחת ואת הזמן שלוקח לי להסיר אותה עם המוצר הזה - המקלחת ניצחה. מהבחינה הזאת המסיר של קליניק לא שונה מכל מסיר איפור עיניים אחר, אל תצפו שהוא יעשה פלאים.
2. מחיר: 115 ש"ח (לפני ההנחות) עבור 125 מ"ל. לא זול בכלל.

2. "Gentle Eye Makeup Remover" של Ahava.
יש לי אותו כבר די הרבה זמן והוא חיכה במגירת האיפור עד שיגמר לי המסיר של קליניק. הדבר המפתיע כאן שקיבלתי אותו מתנה מבן זוגי (כן, לפעמים קורים ניסים כאלה :) שקנה לעצמו קרם של אהבה והיה מבצע של 1+1. (מהסיבה הזאת לא ידוע לי מה מחירו)

ההבטחות: פורמולה עדינה ורכה שמתאימה לאיזור הרגיש מסביב לעיניים מנקה ביסודיות את כל סוגי איפור העיניים ללא גירוי ומשאירה את איזור העיניים נקי ורענן. היפואלרגני.

המציאות: 
היתרונות: 1. את כל היתרונות שציינתי לגבי המסיר של קליניק אפשר לומר גם עליו. הפורמולה מרגישה טיפה יותר "מימית" בהשווה לקליניק ודרושה כמות טיפה יותר גדולה ממנו בכל שימוש.
2. התחושה שנשארת אכן נעימה ואין תחושה של יובש.
3. גם כששמתי קצת יותר מידי מהמסיר והוא נכנס לי לעין זה לא צרב ולא גרם לאדמומיות.

החסרונות: 1. גם המוצר הזה סובל מאותה הבעיה כמו זה של קליניק, אל תחפסו הסרה מהירה, במיוחד של מסקרה. בנוסף, הוא קצת מורח את האיפור מסביב לעיניים, אבל לא בצורה דרמטית.
2. העיצוב של הבקבוק אולי יפה במבט הראשון, אבל מגושם והכי לא נוח מבחינת השימוש. הפקק העליון מיותר לחלוטין וקיים רק בשביל היופי. מתחתיו יש את הפקק הרגיל עם מכסה נפתח ונוח. (הפקק הגדול הלך לפח אחרי הצילום).

בסה"כ גם המסיר של קליניק וגם המסיר של אהבה הם שני מוצרים טובים ואיכותיים שפשוט לא עומדים בהבטחות הגדולות שלהם להסיר את איפור העיניים במהירות.
בין שניהם אני נוטה למסיר של קליניק קצת יותר, למרות שאין ביניהם הבדלים דרמטיים. כרגע אני לא חושבת שאקנה אותו שוב, במיוחד אחרי שקראתי ביקורות יותר טובות על המסיר איפור "Take the day off" של קליניק גם.
המסיר של אהבה נכון להיום לא נמצא כבר על המדפים בגלל המיתוג מחדש של מוצרי החברה (ככה נאמר לי בסופר פארם).

14.6.11

China Glaze - Lemon Fizz

לא יודעת מה עבר עליי כי פתאום היה לי חשק עז ללק צהוב.
בפנטזיה שלי, הלכתי לי ברחוב ביום קיצי מלא שמש עם מניקור צהוב מגניב ורענן והרוח החמה שיחקה לי בשיער הפזור.
בחזרה למציאות. רציתי לק צהוב נטו, ללא נטייה לכתום או לחאקי ולכן הבחירה נפלה על "Lemon Fizz" של China Glaze שיצא בשנה שעברה כחלק מקולקציית קיץ (יחד עם "Peachy Keen" שבר כתבתי עליו בעבר).
הצבע שלו הוא בדיוק מה שחיפשתי, צהוב בהיר נקי ובוהק שאני מאוד אוהבת. אבל, כשעשיתי איתו מניקור והסתכלתי על הידיים שלי, הפנטזיה היפה שלי התפוגגה.
"Lemon Fizz" מגיע במרקם טיפקסי ולכן מתקבל מראה לק דומיננטי מידי וזוהר מידי. למרות שהעור שלי בהיר הצבע נראה מאוד קונטרסטי איתו ויוצר אשליה של שיזוף.
הפורמולה סמיכה ומעצבנת, טיפקס טיפוסי. במילה אחת: נורא!
הוא בין הלקים הבודדים שהיה לי נורא קשה למרוח. למרות שהפורמולה די סמיכה הוא ברח לי לצדדים של הציפורן והיה ממש קשה לשלוט במריחה ולהגיע לתוצאה יפה ואסתטית. (מה שרואים בתמונות זה כבר אחרי שניקיתי את שאריות הלק מסביב לציפורניים)
באור יום, הגוון יצא כאן הכי קרוב למציאות
השכבה הראשונה הייתה לא אחידה, עם מלא סימני מריחה של המברשת. בשכבה השניה הצלחתי להגיע לאחידות כמעט מלאה כי עשיתי שכבה עבה יותר. בסוף הוספתי שכבה של מייבש "Good To Go" של Essie שלהפתעתי הצליח לייבש את הלק תוך 15 דקות ללא קושי.
בשמש
כרגע אני לא מסוגלת לראות את עצמי עם מניקור כזה, כנראה שהצבע הזה חצה את גבול היכולת שלי להתחבר ללקים עם מראה פחות סולידי. הוא נראה בעיניי כמו צבע שיראה טבעי על ציפורניים של טינייג'ריות.
ומה דעתכן: לאהוב או לשנוא?

8.6.11

איפור עיניים בגוונים של סגול - Macroviolet

הצבע הסגול הוא האהוב עליי מבין כל הצבעים לכן בבחירת הצלליות אני תמיד הכי נשמכת לגוונים ממשפחת הסגולים. הבעיה היא שבסופו של דבר אני כמעט ולא משתמשת בצבעים האלו באיפור יומיומי וכמעט תמיד הולכת על גוונים טבעיים יותר כמו זהב, ברונזה וחום. תתפסו אותי עם מראה עיניים סגול או סגול מעושן לרוב רק באיפור ערב.
סיבה נוספת שהופכת את הצלליות הסגולות לפחות שימושיות אצלי היא הפיגמנט הבעייתי של רובן. אתן בטח כבר מכירות את זה: קונים צללית בצבע סגול או חציל פשוט מהממת ביופיה ואז כשמתחילים לעבוד איתה ולהניח אותה על העפעף זה נראה כמו פרודיה לסגול, משהו דהוי ולא בדיוק מחמיא. בעיניי צללית סגולה (במיוחד כהה) עם פיגמנט טוב היא מצרך נדיר (למרות שיש גם יוצאות מן הכלל) וכדי למצוא את "האחת" צריך לחפש ולבדוק הרבה.

מידי פעם יש לי מצב רוח לאיפור עיניים סגול, שבדרך כלל גם דורש ממני קצת יותר זמן וסבלנות.
את המראה הבא עשיתי ליציאה בערב והייתי מרוצה מהתוצאה.
המוצרים שנדרשו:
צלליות (מימין לשמאל): Crystal ו-Shadowy Lady של MAC, צללית סגולה של U2B מסין
קונסילר Select Moisturecover של MAC, פיינטפוט Painterly של MAC
מסקרה High Impact של קליניק, פלואידליין Macroviolet של MAC
1. התחלתי כרגיל מבסיס האוהב עליי ביותר - פיינטפוט "Painterly" של MAC שמככב בכל פוסט איפור אצלי. כרגיל על כל העפעף העליון. בנוסף להכל, הנחת בסיס היא הדרך הטובה ביותר להוציא את המקסימום פיגמנט מהצלליות, במיוחד מהסגולות.

2. קונסילר מתחת לעיניים לטישטוש כהויות ולקבלת מראה אחיד. כרגע אני משתמשת ב-"Select Moistercover" של MAC בגוון NW20. אני מאוד אוהבת את הקונסילר הזה כי הוא מאוד נוח לעבודה והמרקם שלו קליל וקל לטישטוש. אני מניחה כמה טיפות ממנו על העור מתחת לעיניים עם האפליקטור ואז מטשטשת בעדינות עם האצבעות עד שהקונסילר מתמזג עם העור. עליי הוא עמיד לכל היום ולא נכנס לקימטוטים. מוצר מומלץ בהחלט.

3. הנחתי את הצללית הסגולה של U2B (שקניתי בסין) על כל העפעף העליון לא כולל את עצם הגבה בעזרת מברשת (התחתונה בתמונה - חיקוי של סיגמה E55 או MAC 239) וגם על כל העפעף התחתון. במקרה הזה אפשר להשתמש בכל צללית סגולה עפ גימור פנינתי או שימרי שאתן אוהבתו, העיקר שתהיה הנחה אחידה שלה על העפעף והגוון לא יהיה חיוור או דומיננטי מידי (לדוגמא, Shale של MAC).

4. להארה, השתמשתי בצללית Crystal של MAC. הנחתי אותה בפינה הפנימית של העין וגם בשליש הפנימי של העפעף התחתון בעזרת מברשת עיפרון E30 של סיגמה.
נורא התלהבתי מהצללית הזאת כשקניתי אותה אבל בסופו של דבר היא לא כל כך פרקטית (בשבילי בכל אופן). היא מגיעה בגימור Frost והגוון שלה הוא סגול-אולטרה בהיר שמשמש אותי בעיקר להארות ואני לא ממש אוהבת את איך שהיא נראית בפני עצמה על העפעף. מה שכן הפיגמנט שלה טוב וקל לעבוד איתה.

5. להצללה, השתמשתי בצללית Shadowy Lady של MAC. צללית בגוון סגול-חציל שנראית מהמם בפאן אבל מאכזבת מכל הבחינות. היא בגימור Matte ומסוג הצלליות שהכי קשה לי לעבוד איתן ולקבל תוצאה יפה וגימור אחיד. הפיגמנט שלה לא מספיק רווי ולכן ברוב המקרים הצבע לא בא לידי ביטוי על העפעף וגם די קשה לטשטש אותה.
הנחתי אותה בקפל העפעף (crease) בעזרת מברשת S217 (המס' נשמע די אירוני) של ביוטיקר וגם בשליש החיצוני של העפעף התחתון עם E30 של סיגמה.
בזמן האחרון קניתי כמה מברשות עיניים של ביוטיקר ולהפתעתי די אהבתי אותן. עם S217 היה לי די קל להניח את הצללית הכהה בקפל העפעף בצורה עדינה ומבוקרת. זאת הפעם הראשונה שהצלחתי להוציא מ-"Shadowy Lady" יופי של פיגמנט.
את הגבולות והמעברים בין הצבעים טישטשתי בעזרת מברשת E25 של סיגמה.
סווטצ' של שלושת הצלליות מימין לשמאל: Crystal, U2B, Shadowy Lady
6. איילינר: פלואידליין "Macrovilet" של MAC.
איילינר סגול הוא לא מוצר חובה במגירת האיפור, אבל ללא ספק יכול להיות אלטרנטיבה מעניינת ומיוחדת יותר לאיילינר יומיומי שחור/חום.
המרקם שלו מעולה, רך כמו חמאה ומאוד קל להניח אותו עם סיגמה E10 שלי. מה שכן הוא טיפה דליל יותר מבחינת הפיגמנט (לעומת ה-blacktrack לדוגמא) ולרוב אני עוברת על הקו כמה פעמים כדי לקבל יותר נוכחות וקו אחדי.

7. מסקרה של קליניק "High Impact" (כבר כתבתי עליה כאן)

המראה הסופי:
אני מאחלת לכל הקוראות חג שבועות שמח!
אשמח גם אם תשתפו מה היא הצללית הסגולה האהובה עליכן!

2.6.11

China - חלק 3

זהו הפוסט האחרון על סין המדהימה!
הטיול שלנו המשיך צפונה מבייג'ינג לעיר Dalian. יש לעיר הזאת היסטוריה מאוד עשירה עם שורשים רוסיים, כי בסוף מאה 19  היא תוכננה ונבנתה ע"י אדריכלים רוסים והייתה תחת שליטתה של רוסיה וב-1950 עברה לשליטתה של סין. לכן, היא לא נראית כמו עיר סינית טיפוסית ויותר כמו תערובת של  2 סגנונות שונים לגמרי.
וככה נראה החלק המודרני יותר של העיר:
 עוד מקום יפיפה הוא כיכר Xinghai שנמצא על החוף של הים הצהוב.
זה מקום מהמם ובאים לטייל בכיכר הזאת הרבה מאוד אנשים, גם תיירים וגם מקומיים. וכמובן שזה מקום נהדר לצילומים. היו הרבה זוגות שמתחתנים ובאו להצטלם שם והקטע המעניין הוא זה שממש אופנתי שם שהחתן והכלה וגם האורחים יסעו בקבוצה של מכוניות יוקרה זהות גם בסוג וגם בצבע. נסענו במונית וכל פעם ספרנו כמה מרצדס 600 שחורות או אודי אדומות עקפו אותנו :). ובאופן כללי, יום הצילומים של החתן והכלה הסיניים לא נערך ביום חתונתם, אלא נמשך כחודש ימים (כמובן שזה תלוי עד כמה הם עשירים) שבמהלכם הם מצטלמים בכל מיני תלבושות במקומות היפים של העיר.

כמו שכבר כתבתי, המטבח הסיני הוא מאוד יחודי ומעניין אבל באותה מידה גם בעייתי למישהו שרגיל לאוכל אירופאי. רוב הזמן אכלנו במסעדות בקניונים, שבדומה למה שיש לנו בארץ זה גם היה fast food רק בסגנון אסיאתי. הבעיה היא שלמרות המבחר הגדול כביכול של המנות, הכל הסתכם בנודלס עם בשר/חביתה/ירקות וכיסונים/dim sum. לכן, כדי לגוון הלכנו למסעדות, שהסוג הפופולרי הוא "סמובר"  (על הדרך גם מצאתי כתבה מעניינת על האוכל סיני של YNET)
סמובר - נחשב לאוכל בריא.
באמצע של כל שולחן במסעדה יש מבער גז שעליו סמים את הסמובר עם ציר מרק ואז פשוט בוחרים מהתפריט את המרכיבים שרוצים לבשל, מוציאים מהמרק כשזה מוכן ואוכלים בתוספת של רטבים. בסוף הארוחה שותים את המרק. זה הופך את הארוחה לסוג של טקס מיוחד ולא סתם ארוחה שגרתית. בהתחלה גם היה מוזר לאכול עם המקלות אבל בסוף מתרגלים.
קיימות גם מסעדות של fast food שגם הן בנויות על אותו העיקרון של סמובר:
רק במקום הסיר המסורתי - שמים סיר רגיל על פלטה חשמלית שנמצאת מולך על הבר ואפשר לבשל כל דבר שרוצים. בדרך כלל המנות כללו מנה עיקרית (כיסונים, בייקון, שרימפס וכו') ותוספות (עלי סלט, פטריות, טופו).

ביקרנו גם במקדש בודיסטי שכמו שאר המבינים ההיסטוריים נראה כמו מתחם של קבוצת בניינים. חוץ מהפסלים השונים של בודהה היו שם גם מעונות של הנזירים הבודיסטיים.


פסל של בודהה-אשה מזהב:
בהמשך, נסענו לעוד מקום היסטורי שקשור להיסטוריה של רוסיה: פורט ארטור. הוא נמצא כ-40 דקות נסיעה מדאליין והיום זה בעצם מוזיאון  ואלו השרידים של המבצר הרוסי שהיה בעל חשיבות אסטרטגית גדולה מאוד והיו בו קרבות מאוד קשים בזמן מלחמת רוסיה-יפן. בקרבת המקום נמצא גם בית קברות של החיילים והאזרחים הרוסים שנפלו במלחמה, ביניהם גם קברים של יהודים. הקברים של יפנים הושמדו בתום המלחמה בגלל האכזריות של היפנים במהלך המלחמה (בין היתר, הם עשו ניסויים על בני אדם בסין).
כדי לקרוא עוד קצת על ההיסטוריה של המקום - תגדילו את התמונה
השרידים של המבצר
ולדברים קצת יותר שמחים...
ביקרנו ב-oceanarium של דאליין ואהבתי במיוחד את החלק של החיות מהקוטב הצפוני:
והכי אהבתי את מופע הדולפינים:
בהמשך ביקרנו גם בגן החיות של דאליין שנחשב לאחד הטובים בסין. כמעט ואין שם חיות שנמצאות בכלובים, הן מטיילות חופשי במתחמים מרווחים שמופרדים ביניהם עם גדר רשת.  בנוסף, מומלץ ורצוי להאכיל את החיות באוכל המיועד להן שמוכרים בדוכנים שנמצאים בכל מקום במתחם. האלפקה החביבה הזאת לא רצתה לעזוב אותנו עד שלא הבאנו לה את כל הגזר שקנינו:
האריה היה נורא מרוצה כשאכל עוף טרי שזרקו לו:
הכי מצאו חן בעיניי הנמרים. הייתה שם להקה די גדולה שרוב הזמן הם רבצו בשמש עד שקלטו שהולכים לזרוק להם עוף.
וככה מאכילים את הגורים
הכוכבת הראשונה של גן החיות היא קוף שימפנזה שהתנהגה כמו כוכבת קולנוע משנות החמישים ועשתה פוזות מצחיקות כשביקשה שיזרקו לה את האוכל שלה:
סיימנו את הביקור במופע של פילים:
העיר האחרונה שבה ביקרנו היא Harbin, שבינה לבין העיר שבה גדלתי מפרידה שעת טיסה. העיר נוסדה ב-1898 ע"י רוסים שגרו שם עד שנות השלושים, לכן יש השפעה ניכרת על הארכיטקטורה של העיר, שאף למכונה "הסנקט פטרסבורג של המזרח".
כנסיית סופיה הקדושה במרכז חרבין
 בין היתר הייתה בחרבין גם קהילה יהודית ויצא לנו לבקר בבית הכנסת הישן.

היו לי שבועיים מדהימים ומלאי חוויות, חבל שהם עברו כל כך מהר. נשאר לי טעם של עוד והרגשה שלא ראיתי אפילו אלפית של המקומות המעניינים שם.
חזרנו הביתה (לרוסיה) לעוד 3 ימים של בילויים משפחתיים ופגישות עם החברים והחברות שגרים שם.
בפוסט הבא - חוזרים לשגרה!
ואם בא לכן לשתף, ספרו לאיזה מקום בעולם הייתן רוצות לטייל ולמה!
XOXO
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...