26.5.11

China - חלק 1 - Beijing

למרות שנולדתי בעיר שנמצאת 3 שעות נסיעה באוטו מגבול עם סין, זה היה הטיול הראשון שלי בארץ היפה הזאת. נסעתי ללא ציפיות ובלי בקשות מיוחדות והמטרה העיקרית שלי הייתה לבלות עם המשפחה.

על סין בקצרה:
1. המטבע של סין נקרא יואן (yuan) ושווה ל-0.53 ש"ח פחות או יותר.
2. בחלק הצפוני של המדינה, כולל בייג'ינג, די קשה למצוא אנשים שמדברים אנגלית בסיסית וככל שמתקרבים יותר לגבול עם רוסיה הסבירות למצוא סינים דוברי אנגלית שואפת לאפס. (במקרה הטוב הם ידעו כמה מילים ברוסית). לכן, מומלץ להצטייד בשיחון או ללמוד פנטומימה בצורה מקצועית.
3. הסינים מאוד מנומסים ובאותה מידה גם מאוד אנרגטיים ומתלהבים. הם סוחרים מעולים וחובה להתמקח כמעט בכל חנות (כמובן, למעט קניונים של מותגים, מסעדות וכו') כי ברגע שהם רואים פרצוף אירופאי המחיר עולה במאות אחוזים ויותר.
4. מי שאוכל כשר כנראה שלא ישרוד בסין

את הטיול התחלנו בעיר הבירה - Beijing והיינו שם 4 ימים.
העיר היא מטרופולין ענק ונכון להיום גרים בה 19.6 מיליון איש וזו העיר השנייה בסין במספר תושביה. זאת גם הסיבה שבחרנו לא להישאר שם מעבר ל-4 ימים כי מאוד חששנו מפקקי תנועה ובלגן ולא רצינו להעביר חצי מהטיול בנסיעות. בדיעבד טעינו, ובפעם הבאה (ובטוח תהיה כזאת) יוקדש לבייג'ינג הרבה יותר זמן כי ההיצע של מקומות היסטוריים, מקומות מעניינים וגם מקמות לשופינג מתקרב לאינסופי.

התארחנו בבית מלון שנקרא "Jianguo Hotspring Hotel", מלון 4 כוכבים שלא יבייש אף מלון 5 כוכבים בארץ. הופתעתי כל כך כשראיתי את החדר שלנו ועוד יותר שמחתי כשראיתי את חדר האמבטיה הענק ו...שקוף! (עם וילונות שניתן להוריד כדי לקבל פרטיות). הופתעתי, כי למעשה אבא שלי תכנן את כל הנסיעה כולל בחירה של בתי המלון ולא ציפיתי שנקבל מלון כל כך יפה בתקציב שהיה לנו.
תמונה של החדר מהאתר של המלון
הכניסה למלון וחלק מחדר האוכל
חוץ מהחדר המעולה המלון הציע ארוחת בוקר עם מטבח אירופאי, SPA, מסעדות ובריכה. אבל, היתרון הגדול ביותר שלו היה דווקא המיקום, כי הוא נמצא 2 דקות הליכה מתחנת metro הקרובה. משמעות הדבר היא שהיינו יכולים לנסוע במהירות המקסימלית וללא פקקים לכל מקום בעיר תמורת 2 יואן לנסיעה אחת. היו לנו את מפות המסלולים באנגלית ומצאנו כל תחנה שרצינו ללא בעיות מיוחדות.
רוב שעות היום המטרו היה עמוס, ופעם אחת היינו שם בתוך איזשהו פקק אנושי עצום שהתחיל מהכניסה והמשיך עד לרכבת עצמה וזה היה מלחיץ במיוחד בשבילי: החלק הישראלי שבי כל הזמן חשב איזה דברים מפחידים יכולים לקרות כשיש המון אנשים במקום סגור והשכל הישר הזכיר לי שאני לא בארץ והכל יהיה בסדר. מה שמדהים שלמרות הצפיפות והרכבות שהדלתות שלהן בקושי נסגרו לא היו שם צעקות, ריבים או דחיפות והיה יחסית שקט. היו אפילו סדרנים שביקשו מהאנשים לעמוד בתור מסודר כדי לעלות לרכבת.

ביום הראשון נסענו לראות את "העיר האסורה" (The Forbidden City)
למעשה זה ארמון שנבנה במאה 15 ושימש כביתם של קיסרי סין לדורותיהם. כיום - זה מוזיאון הארמון ולדעתי אתר התיירות המפורסם ביותר בבייג'ינג.
רק כשנכנסתי פנימה קלטתי את הממדים של המקום ושזאת באמת עיר. היא מוקפת חומה ומרגע שנכנסים פנימה עוברים בכמה כיכרות ענקיות עם מבנים גבוהים שמפרידים ביניהן וזה נועד לחסום את הפולשים שלא יוכלו להגיע לליבה של העיר ולפגוע בקיסר.
כל העיצוב והמיקום של המבנים מחושבים בקפידה עד הפרט האחרון, למשל, על הגגות של כל המבנים אפשר לראות דמויות קטנות שבקצה החיצוני יש את הדמות של הקיסר ואחריו הדמויות של החיות ששומרות עליו.
היינו ב"עיר האסורה" קרוב ל-7 שעות ועדיין לא הספקנו לבקר בכל המבנים וחדרי תצוגה.
במוזיאון הארמון צולם הסרט "הקיסר האחרון", סרט ביוגרפי על חייו של הקיסר האחרון של סין שהתגורר בעיר האסורה. ראיתי את הסרט אחרי שחזרנו מהטיול ואני ממליצה עליו בחום, במיוחד למי שאוהבת היסטוריה.
למרות שהייתי עם נעלי ספורט, כשחזרנו למלון כבר בקושי הרגשתי את הרגליים.
את היום סיימנו במסעדה סינית שבה הגישו את הברווז בנוסח בייג'ינג המפורסם. ההגשה של המנה היא טקס קטן, שבו מביאים את הברווז הצלוי על עגלה עם מגש וחותכים ממנו חתיכות קטנות ואז מגישים לשולחן בתוספת בלינצ'ס קטנים, עלי חסה וירקות ורטבים. לא הייתי אומרת שזה משהו ממש טעים או ממש משביע, אבל "הטקס" עצמו מאוד יפה.

ביום השני ביקרנו בעוד מקום היסטורי ומפורסם מאוד של בייג'ינג: The Temple of Heaven ("מקדש השמיים")
בדומה ל"עיר האסורה" גם כאן מדובר בסוג של עיר קטנה עם מבנים ייחודיים וגנים יפיפים.
וגם הפעם לקח לנו בערך חצי יום כדי לבקר ברוב המקומות שהמתחם הזה מציע.

מול המתחם של המקדש גילינו שוק שנראה כך:
"Pearl Market" 
היה שם כל מה שאפשר לדמיין, מהלבשה תחתונה ועד מצלמות. כמובן שזאת לא הייתה סחורה שיש בקניונים אבל במקומות כאלה תמיד יש מציאות. השלל שלי היה 3 צעיפים יפיפים במחיר כולל של 75 יואן אחרי התמקחות מתמשכת.
ראיתי המון איפור, שחלקו לא ממותג בכלל וחלקו זיופים של חברות איפור כמו MAC, נארס וכו'. אחרי זאת חשבתי שזה כנראה הסחורה שמציעים מוכרים ב-eBay במחירים מצחיקים יחסית למחירים של המותג עצמו, אבל אין צורך אפילו להתקרב כדי לראות שזה לא הדבר האמיתי.
כנ"ל לגבי הלקים: היו המון OPI שהבקבוק שלהם דווקא כן נראה כמו הדבר האמיתי. אבל אחרי שהתחלתי להסתכל הצבעים ראיתי שאלו לא הצבעים המוכרים של OPI וגם המדבקות עם השמות לא תאמו את הצבע עצמו. זה היה נראה כאילו שמו נוזל צבעוני כלשהו בבקבוקים של OPI. לא ראיתי מותגי לקים ידועים אחרים.

בפוסט הבא - I climbed the Great wall!

14 תגובות:

  1. איזה כיף!נראה שמאוד נהנת.מחכה לפוסט הבא

    השבמחק
  2. נשמע מדהים ומרתק, ארץ מאוד מעניינת!
    איפה נולדת אם מותר לשאול? אני עצמי מקישינב..

    השבמחק
  3. מרינה: עובדת עליו במרץ :)

    רותי: אני בטוחה שעוד אסע לשם שוב עם מסלול מחושב ומתוכנן. היא יפיפייה!
    אני נולדתי במזרח הרחוק של רוסיה (בסוסט הקודם צירפתי מפה כי הרבה לא מכירים את האיזור הזה) בעיר Khabarovsk. אבל המשפחות של הסבים והסבתות הגיעו לשם מאוקראינה.

    השבמחק
  4. איזה יופי :) נראה ממש כיף ומעניין :)

    השבמחק
  5. איזה כיף, נהנתי לקרוא =)

    ברוכה השבה!

    השבמחק
  6. נראה טיול נפלא!
    כמה זמן מצד הגבול שהגעתם ממנו ועד לבייג'ין?

    השבמחק
  7. Standing Ovation: אני מאוהבת בעיר הזאת!

    אירנה: תודה!

    mayane21: תודה!

    דנרה: לפחות ההתחלה הייתה מעולה כי לקראת הסוף כבר היינו גמורים מעייפות :)))
    מהעיר שלי ועד בייג'ינג זה טיסה של 4 שעות.

    השבמחק
  8. לא הייתי הרבה פעמים בחו"ל, אבל מודה שאף פעם לא הבנתי את המשיכה של אנשים להגיע למזרח. או נגיד ככה, בעיקר לאזור הפחות מודרני..
    הייתי עם חברה בטורקיה שלא הפסיקה להתמקח עם המוכרים, הם השתגעו ממנה! מדהים כמה תענוג הם שואפים מזה אני פשוט לא מסוגלת. אני חושבת שמחיר הוא מחיר וצריך לעמוד בו.. אם יש הנחה, סבבה.
    כנראה שבקטע הזה אני אובר מערבית חחח

    החדר נראה מהמם! איזה קטע עם המקלחת! ממש משעשע! אני משערת שהם בונים על זה שזוגות מגיעים, שזה סבבה, אבל מה עם סוויטות עם ילדים?! חחח

    גם מלון מהמם וגם במרכז! מצוין! עכשיו את באמת יודעת איפה להיות פעם הבאה :) למקום כזה, אגב, לא הייתי מתנגדת :) מערבי כמו שמערבי צריך להיות.

    התגובה ברכבת אכן לגמרי ישראלית, מצד שני, הם חיים בצפיפות כל הזמן.. מה שאומר שכדאי מאוד שלא יסתכסכו עם אף גורם מוסלמי סביבם ;)

    העיר האסורה נראית מהממת!

    אני אוהבת מאכלים מיוחדים ובטח אוהבת להתנסות בדברים שלא טעמתי (כן, יש לי גבולות ;)) הברווז נשמע טעים טעים!

    גם מקדש השמיים נראה מהמם! אני מודה שמעולם לא התעמקתי בתמונות מסין, פשוט מחוסר עניין! אמרתי לעצמי שזה סתם מקום צפוף ולא מתועש לכן לא מעניין..

    לגבי עניין השוק, אני יודעת את זה לגבי הרבה תחומים שיש להם שווקים שלמים של חיקויים. שזה רע מאוד כי לפעמים כשאת מזמינה (ואני לא מדברת על איביי אלא ממש מחנות) פתאום את מגלה שהגיע חיקוי שאמנם נראה דומה אבל הוא לא.. זה די נוראי בעיני :/

    ואחרי הדיון שהיה בפורום לקים, אני חושבת שאת יכולה להגיד לנו אם טרנסדיז'יין מזויפים או לא :P (אני ממש לא חושבת שיש מצב שהם מזויפים!)

    נראה שנהנת! מחכה לחלק השני!

    השבמחק
  9. איזה יופי!! מחכה להמשך :-)

    אגב - רציתי להגיד משהו לעניין התורים - זה מדהים איך זה ככה בערך בכל מקום חוץ מישראל...
    בגרמניה למשל, מגיעה רכבת, כולם נעמדים ליד הדלתות ויוצרים מרווח שהנוסעים היורדים יוכלו לעבור, ורק אז עולים. משהו כל כך פשוט!!! שבישראל פשוט לא קורה...
    הכי שוקיסטי = להגיע ארצה לרכבת מנתב"ג אחרי משהו כזה, לנסות לעלות עם המזוודות, ושתמיד מישהו דוחף אותך לקיבינימט... D:

    השבמחק
  10. מיטל: לי אין שום משכיה להגיע למזרח בקטע של רוחניות ולגור באיזה אוהל וכו'. זה נכון שבסין יש מקמות פחות מפותחים עם אוכלוסיה קצת פחות סימפתית (לדוגמה, היריקות ברחוב וכו'). מה שכן בייג'ינג היא ההפך הגמור מזה.

    אני גם שונאת להתמקח ומסתבר גם שאני ממש גרועה בזה, לכן יוני ואבא התמקחו בשבילי. והקטע שאת לא משלמת מחיר שכתוב על המוצר, את שואל כמה זה ואז הם זורקים לך איזשהו מחיר שהם הרגע המציאו והכפילו ב-1000 כי את לא סינית. רק שתביני שעל כל צעיף היא רצתה 120 יואן. וככה בכל מקום.

    המלון היה מעולה! בטח בשביל הילדים יש להם חדרים שונים אבל כאן לפחות היה אפשר להוריד את התריס וזהו :)

    לא נראה לי שזה היה שוק של חיקויים, מה שכן חיקויים יש להם בכל מקום ובשפע החל מלקים ועד פלאפונים. רק המקומיים יודעים מה זה מה נראה לי.
    כנ"ל לגבי מברשות איפור של MAC, בובי בראון וכו'.

    אין לי מושג לגבי טרנסדיזיין :)) אני גם לא חושבת שהם מזויפים. אם היית מחזיקה ביד את ה-OPI הסיני ורואה את הצבע - ישר היית אומרת שזה זיוף.

    השבמחק
  11. מעיין: תודה! יגיע בקרוב.
    ככה התנהגו גם במטרו בסין וגם ברכבות. לא יודעת מה הקטע של הישראלים וחבל שאצלנו זה לא ככה.
    בגלל שאני טסה בערך פעם בשנתיים אני לוקחת מונית משדה התעופה כי אין לי כוח לרכבת.

    השבמחק
  12. אנונימי28.5.2011, 23:30

    iefrat
    הי, אני בטוחה שאת עייפה ורווית חוויות אבל אין כמו הבית (למרות שנסעת לבית הקודם שלך)

    אף פעם לא נמשכתי למזרח הרחוק, לא סין לא יפן. חרשתי את אירופה, הייתי לא מעט בארה"ב, במכסיקו. גם ביוון ובטורקיה איסטנבול. אך לא אותי מסקרן לנסוע לתאילנד. אולי אולי סינגפור...

    לשמוע סיפורים וחוויות ולראות תמונות של מי שהיה זה מרתק, כי זה בעיניים סובייקטיביות ולא כמו דוקו. מסתבר שעם האוכל תהיה בעיה אני אוכלת הכל בחו"ל אבל לא בשר ועוף בשל הכשרות. גבינות, דגים וכל השאר...גמישה.
    התרבות הסינית וההסטוריה מסקרנת מאוד ובעלי היה נהנה מהארכיטקטורה שם. מחכה לפוסט קניות...
    ברוכה השבה!

    השבמחק
  13. הגיע מהר ההמשך! :-)

    אגב, התכוונתי לרכבת עילית/תחתית בתוך ברלין עצמה, שמתחברת בינה לבינה (לפעמים את גם נוסעת ברכבת התחתית והיא הופכת לעילית D:).
    וכן, בארץ לעולם לא יפנימו- זה מעגל שכזה...

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...